מייסד האוסטאופתיה

מייסד האוסטאופתיה היה הרופא האמריקני ד"ר אנדרו טיילור סטיל A. Taylor Still;)
(1828-1917 שפעל באזור המערב התיכון של ארה"ב, בזמנו אזור שוליים כפרי על גבול הציוויליזציה. מגפה של דלקת קרום המוח הביאה למותם של כמה מבני משפחתו. חסר אונים ומתוסכל ממגבלות הרפואה (ללא התרופות המוכרות לנו כיום) ומתנאי האשפוז העלובים, החליט ד"ר סטיל להקדיש את כל מרצו לשיפור הטיפול הרפואי.

לאחר מחקר מעמיק ניסח את יסודות אבחנותיו:

• הגוף הוא יחידה תפקודית אחת, ולכן פגיעה באיבר אחד תשפיע על תפקוד איברים אחרים.
• לגוף היכולת לרפא את עצמו.
• מבנה הגוף שולט בתפקודו.
• שמירה על תנועתיות, זרימת דם חופשית והולכה עצבית תקינה.

סטיל החל להשתמש בטכניקות טיפול ידניות במטופליו והתרשם מן השיפור במצבם. בהדרגה הפכו הניסיונות האקראיים לשיטה סדורה שהלכה והוכיחה את עצמה. סטיל אמנם לא היה הראשון לחקור את האנטומיה של גוף האדם ולא הראשון להשתמש בטכניקות עיסוי ידניות, אך היה הרופא הראשון שקישר בין הדברים והבין את מנגנון הסיבה והתוצאה. בשנת 1874 קרא לשיטה שפיתח אוסטאופתיה: אוסטאו = עצם, פָּתיָה = מחלה.

הקהילה הרפואית דאז פסלה את השיטה שפיתח סטיל ודחתה את תגליותיו. משוכנע  בצדקתו ובתועלת האוסטאופתיה פתח בשנת 1892 את ביה"ס הראשון ללימוד אוסטאופתיה בעיר קירקסוויל שבמדינת מיזורי (American School of Osteopathy, Kirksville, Missouri).

בשנים 1918-1917 הועמדו סגולות האוסטאופתיה למבחן אמִתי בזמן המגֵפה הגדולה של השַׁפַּעַת הספרדית שגרמה למותם של כשלושים מיליון איש ברחבי העולם. באותה תקופה פעלו כבר לא מעט אוסטאופתים במרפאות ובבתי חולים בארה"ב. התוצאות היו דרמטיות: בבתי החולים שניתן בהם טיפול רפואי רגיל מתו מן המחלה 40%-30% מן המאושפזים, בעוד שבבתי חולים שניתן בהם גם טיפול אוסטאופתי שיעור התמותה היה 1% בלבד!

בשנת 1899 החל ויליאם גרנר סאת'רלנד (W. Garner Sutherland; 1873-1954) לחקור את מבנה הגולגולת, ובראשית המאה ה-20 פרסם את ממצאיו ואת טכניקות הטיפול בשיטה הקרָניאלית.

בתחילת המאה ה-20 הביא מרטין ליטלג'ון  (M. Littlejohn)את האוסטאופתיה לבריטניה, ובשנת 1917 נפתח שם ביה"ס הראשון ללימוד המקצוע. השיטה זכתה להצלחה והתקבלה גם במושבות הבריטיות לשעבר ברחבי העולם. לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעה השיטה גם לאירופה.